כבר בתקופת הפרה היסטוריה, אנשים עשו שמוש בבנייה. למעשה, הבניה קיימת אפילו בקרב בעלי חיים מסוימים- למשל, ציפורים אשר בונות קינים ובונים אשר יוצרים סכרים מורכבים יחסית. ראשיתה של הבנייה האנושית היה בחציבה של מערות, וכן בבנייה פשוטה של בקתות מענפים. מובן שבתקופה זו, נעשה שימוש בשיטות בנייה פרימיטיביות בלבד.
עם חלוף השנים, ניכרו עדויות לבנייה מורכבת יותר. בהתחלה, עשו שימוש בחומרי גלם טבעיים בלבד- עץ ואבן. עם הזמן, בני האדם הצליחו לבנות בניינים מורכבים יותר וגבוהים יותר. ביוון העתיקה, הופיע לראשונה תחום האדריכלות, אם כי אז מהות המקצוע הייתה שונה במקצת- שם, הארכיטקט לא רק תכנן את המבנה, אלא גם השתתף במו ידיו בתהליך הבנייה.
העולם העתיק הניב לא מעט בניינים מפוארים ומרשימים, בעיקר אם לוקחים בחשבון את הטכנולוגיה המוגבלת שהייתה קיימת אז. במסגרת זו, ניתן לציין מבנים יוצאי דופן כמו הפירמידות או החומה הסינית. הישג חשוב נוסף היה המצאת הקשתות על ידי אדריכלים רומיים- אמצעי זה היה יעיל כאשר היה צורך לקרות חללים גדולים.
ימי הביניים והרנסאנס
בימי הביניים, חלה האטה בהתפתחות בכל התחומים, ובכלל זה גם בתחום הבנייה. תנופה גדולה חלה בתקופה הרנסאנס, אז פותחו כלים הנדסיים חדשים, כמו למשל עגורנים, ובכך יכולות הבנייה התפתחו באופן משמעותי.
מהמהפכה התעשייתית ועד ימינו אנו
המהפכה התעשייתית הביאה עמה לא מעט שינויים בעולם הבניין. העיצוב של הבניינים השתנה, ברוח התקופה, ובנוסף לכך החל שימוש בחומרי גלם חדשים- פלדה, ברזל ובטון. בהתחלה לא היה ידוע כיצד להשתמש בחומרים הללו באופן חכם, ונדמה ששלדות הפלדה היו לא יותר מאשר קישוט אסתטי. עם השנים וההתפתחות בתחומי ההנדסה, למדו האדריכלים כיצד לשלב את חומרי הגלם הללו כדי להקנות לבניינים גדולים חוזק ויציבות.
למעשה, בטון ופלדה הם חומרי בניין נפוצים עד ימינו אנו. כיום, ניתן למצוא בין חומרי הבניין הפופולריים גם זכוכית, חומרים פלסטיים, מתכות שונות ועוד. כיום, מרבית טכנולוגיות הבנייה מבוססות על תכנון ממוחשב למשל כמו דירות יוקרה תל אביב.